לפני שלוש שנים נולד לדני קוגן מהישוב טל-אל ילד עם צרכים מיוחדים. הוא בדק ומצא שהמדינה דואגת למסגרות מתאימות עד גיל 21 ואחר כך כל אחד לנפשו.  מאותו רגע הוא איבד עניין בעסק הפרטי שלו, שעבר לניהולה של אישתו והקדיש את זמנו לחקר ולימוד של הנושא ולבסוף השקיע את כל חסכונותיו והקים מפעל למיחזור פסולת אלקטרונית " אקולוגיה לקהילה מוגנת" המעסיק היום 35 בעלי צרכים מיוחדים

הרגע המרתק ביותר ביריד לתעסוקת נכים שנערך השבוע בכרמיאל היה כאשר דני קוגן מטלאל עלה לבמה וסיפר כיצד בשתי ידיים הקים מפעל אקולוגי המעסיק היום 35 נכים בלא תמיכה של אף משרד ממשלתי.

"רציתי לספר איך הגעתי לתחום הזה. נולד לי ילד עם צרכים מיוחדים לפני שלוש שנים, רציתי לברר מה יהיה איתו בכל שלב בחיים, גיליתי שבמדינת ישראל יש פתרון יוצא דופן לבעלי הצרכים המיוחדים במסגרת חינוך מיוחד, אבל עד גיל 21 ואחריו אין פתרונות", פתח כוגן וריתק את שומעיו.

כוגן טכנאי שיניים בהכשרתו, עצמאי בעל מעבדת שיניים מצליחה מספר שמאותו רגע איבד את הריכוז בעבודה: "התחלתי לחפש דרכים לפתרון.  למדתי באורט, הכרתי את אשתי בלימודים, בניתי בית במשגב, הקמתי עסק מצליח, אבל מרגע שנולד הילד, יצאתי מפוקוס הרגשתי שאני חייב לדעת מה יהיה איתו אחרי גיל 21 חייב לעשות משהו".

כוגן מספר שהוא נרתם ללימוד הנושא. הוא התחיל להסתובב בעמותות ומפעלים מוגנים המספקים עבודה לבעלי צרכים מיוחדים בצפון. " מצאתי שהנכים מתעסקים בפעולות כמו לספור דיבלים, זה מכובד ויפה אבל בתור מי שהביט מהצד, חשבתי שאנשים אלה ראויים ליותר. בלילות כשהסתובבתי בבית עם הילד על הידיים, חשבתי וחשבתי מה יכול להיות תחום היסוק שיתן מענה  ל- 3 קריטריונים: משהו שחייב להיות שיקומי, עבודה אמיתית, וזה להיות כלכלי. מצאתי את כל הדברים האלה בתחום האקולוגיה,שהוא תחום שכל העולם עוסק בו. הגעתי לנושא מחזור מחשבים ישנים. ברגע שלמדתי את הנושא, הגעתי למסקנה שתחום המחזור באופן כללי, ומחזור פסולת אלקטרונית בפרט, יכול להוות פיתרון מצויין לאנשים עם צרכים מיוחדים".

כוגן השקיע את כל חסכונותיו  במפעל שפתח בקיבוץ יסעור, "קראתי לו  ”אקולוגיה לקהילה מוגנת". המטרה היא לתת תעסוקה אמיתית לאנשים עם צרכים מיוחדים, התחלנו עם מספר קטן של אנשים והיום אני שמח, לספר שביסעור עובדים 35 איש עם צרכים מיוחדים, ביחד עם צוות של 8 אנשים מקצועיים. בנוסף לכך הצלחתי לפרוץ את הדלת לרפא"ל, שם פתחו לנו את הלב ומעסיקים קבוצה נוספת של 6 אנשים על כסאות גלגלים מעמותת בית קסלר, אנשים אלה, אמנם יש להם בעיות מוטוריות אדירות, אבל הם מסוגלים לפרק את כל המחשבים שיש ברפאל".

כוגן מסביר שהמיזם שלו תואם את תפיסת המיגזר הרביעי המתפתחת ומוכרת בעולם ופחות בארץ, מיגזר הפועל על בסיס עיסקי כלכלי לכל דבר כלומר מטרתו להרוויח כסף בתחומים שיש בהם תרומה לחברה ולסביבה ועד היום עסקו בהם עמותות ללא מטרות רווח.